להקת "דיסטרבד" האמריקנית היא אחת מלהקות המטאל הגדולות בעולם, עם מאות מיליוני מעריצים. הם פרצו לתודעה בשנת 2000 עם השיר Down With The Sickness, שהופיע לאחר מכן כפס קול לסרטים ולאירועי ספורט, וב-2015 הקאבר שלהם לשירם של סיימון וגרפונקל Sound of Silence כבש את תחנות הרדיו בעולם ובישראל.
סולן הלהקה דיוויד דריימן חולם להופיע בישראל כבר שנים, והשבוע - אחרי 20 שנות פעילות מוזיקלית - זה סופסוף קרה. דריימן היהודי-אמריקני מגדיר את עצמו כאוהב ישראל. רוב משפחתו מתגוררת בארץ, והוא אפילו מדבר עברית. כשהיה צעיר למד בישיבה בירושלים, ונשאר מחובר ליהדות ולמורשת שלו.
"המשפחה שלי היא חלק ממדינת ישראל עוד לפני שהייתה מדינת ישראל", הוא מספר לי בבוקר המופע. "הסבים שלי היו בהגנה, כשבזמנו הם לחמו נגד כיבוש אמיתי - הכיבוש הבריטי. סבי ואבי שירתו ביחידת הצנחנים.
"הסבים שלי הם ניצולי שואה. הסבא שרד את ברגן-בלזן כשנאלץ לעבוד בקרמטוריום. הסבתא הצליחה לחמוק מתאי הגזים של אושוויץ שלוש פעמים. בארץ יש לי עוד למעלה מ-2,000 קרובי משפחה, בנוסף לאמי, אבי, סבתי ואחי שמתגוררים כאן".
האם היהדות השפיעה על הכתיבה שלך?
"בהחלט. היהדות שלי הייתה פתוחה וכנה עוד מאז שהתחלנו ליצור. השיר Never Again נכתב על זוועות השואה. בשיר Stupify אני משתמש במילה 'תפחד' וחוזר עליה מספר פעמים בשיר. אני אמנם חילוני, מכבד את המורשת שלי וזוכר מהיכן באתי. חשוב לי להעביר את המנהגים הלאה לבן שלי".
"BDS - נאצים בחליפות"
דריימן גם מחובר מאוד לכל מה שמתרחש בישראל ברמה המדינית, ומעודכן בכל האירועים האקטואליים. הוא נוקט עמדה חריפה נגד ארגוני החרם על ישראל: "ה-BDS הם נאצים בחליפות. אנשים שמחפשים כל תירוץ לעשות דמוניזציה, לא רק למדינת ישראל אלא גם לעם ישראל.
"אלו אנשים שבאופן היסטורי שנאו יהודים, והם ימשיכו לשנוא יהודים. הסלוגן שלהם זה 'ישראל היא המזל הרע שלנו', נשמע כמו 'היהודים הם המזל הרע שלנו', כפי שהשתמשו בו בעבר בגרמניה הנאצית. זה בדיוק אותו הדבר שוב עם פרצופים אחרים".
"ה-BDS אלו אנשים שבאופן היסטורי שנאו יהודים, והם ימשיכו לשנוא יהודים. הסלוגן שלהם זה 'ישראל היא המזל הרע שלנו', נשמע כמו 'היהודים הם המזל הרע שלנו'"
המועצה המייעצת של הארגון "קהילה יוצרת עבור שלום", שבה חבר דריימן, דואגת ליצור קשר עם אמנים בינלאומיים שמאשרים את הגעתם לישראל. במסגרת התפקיד, דריימן מתקשר כדי לחזק את אותו אמן ולהכין אותו לקראת ההתמודדות עם ארגוני חרם. "המשימה שלנו היא לבנות גשרים, לא לעמוד מאחורי חרמות", הוא מספר. "היתרונות של המוזיקה והיצירה היא ההרמוניה שיכולה להיווצר מכך שמוזיקה גורמת לאנשים להתחבר. אתה רוצה ליצור פתרון? תעודד דיאלוג, אל תחרים.
"רוג'ר ווטרס הוא בריון. כשאתה חמוש במידע שאינו נכון, שמבוסס על שקרים, כשאתה מנסה להתעמת עם מישהו שבאמת בקיא בהיסטוריה ובמצב, אתה נכנס לוויכוח שנועדת להפסיד בו. אין טעם להתווכח את הוויכוח הזה איתי, עם מי שיש לו היכרות עם ההיסטוריה האמיתית של המקום. אני מאמין שבאחריותנו ללמד את הילדים שלנו אחרת. כואב לי על ילדים שמחונכים לשנוא. עד שהמעגל הזה לא יסתיים, במיוחד בצד השני, אין תקווה לשלום".
"התקווה" בא-קפלה עם דגלי ישראל ברקע
"אתם לא יודעים כמה חיכיתי וחלמתי על הלילה הזה", פתח דריימן את ההופעה של "דיסטרבד", והשתדל לדבר בעברית לכל אורך ההופעה. קשה היה ניתן לומר מי נרגש יותר - הקהל, שגם הקים עבור הבאת "דיסטרבד" לישראל עמוד פייסבוק, או דריימן עצמו, שלראשונה הופיע עם להקתו לעיני עשרות אלפי מעריצים ומשפחתו בארץ הקודש. את השיר Indestructible הקדיש לחיילים, כשעלה לבמה בגופיה עם סמל של צה"ל.
ההתרגשות ההדדית הגיעה לשיא כשדריימן שר את "התקווה" בא-קפלה, עם דגלי ישראלי ברקע. "כמה חיכיתי להיות פה, בארץ הקודש שלנו, בארץ ישראל, במדינת ישראל", אמר לקהל המעריצים.
ההפקה הכריזה שהמופע סולד אאוט, למרות שעשרות מעריצים לא הצליחו להגיע בשל מחאת יוצאי אתיופיה. כך או כך, אין ספק שמדובר באחת מההופעות המחבקות ביותר שהתקיימו כאן בישראל.
No comments:
Post a Comment